רוצים ללמוד איך לעודד את הילדים לספר לכם מה קרה בגן?

דליה אילת, מדריכת הורים במכון אדלר, בטור שבועי חדש שילווה את עולם התוכן החדש שלנו yes עם מי לגדול, עכשיו ב-yesVOD

"איך היה בגן?" – "כיף"

"ומה אכלת?" -"לא זוכר"

"ועם מי שיחקת?" – "עם דן"

"אבל דן היה חולה היום, דיברתי עם אמא שלו…"

"אז עם מי שיחקת?" – "לא זוכר. אפשר ארטיק?"

היינו רוצים לשמוע מילדינו יותר, שישתפו אותנו במה שעבר עליהם היום, שיספרו איזו חוויה ריגשה אותם, ממה נעצבו ובקיצור – הכל. הקטנים שלנו, לעומת זאת, לא תמיד ממהרים להשיב ולשתף. למה? את התשובה תגלו אם תדמיינו לרגע את הסיטואציה הבאה:

סיימתם יום עבודה, השעה 17:00 ואמא שלכם הפתיעה ובאה לקחת אתכם מהעבודה (אמרתי –"דמיינו"). אתם נכנסים לרכב והיא מתחילה: "איך היה בעבודה? מה אכלת? מה עם הפרויקט שסיפרת עליו?", כמה דקות יעברו עד שתשיבו: "אמא, תעצרי בצד, אני אמשיך מכאן בעצמי"?

ועדת חקירה היא לא צורת שיחה שמעודדת שיתוף. היא מתמקדת בדברים שאנו רוצים לדעת כדי להרגיע חששות שלנו כהורים: לוודא שילדינו אכלו כמו שצריך, שהם לא מרגישים לבד בגן וכדומה.

צילם: רפי דלויה
צילם: רפי דלויה

לפזר את ועדת החקירה – כדי שילדינו ישתפו אותנו, עלינו ללמד אותם את "שפת השיתוף" – לעורר בהם חשק לשתף עמנו את חוויותיהם והרגשה שזה בטוח לשתף אותנו. כדי להתחיל בכך, כדאי שנשתף אותם אנחנו במה שעובר עלינו. הרי עם מי אנו חולקים את חוויותינו? בדרך כלל, עם אלו שאנו יודעים שאנו יקרים להם, ושמשתפים אותנו. במה נוכל לשתף את הילדים?

  • באינפורמציה : ספרו על דברים מעניינים שקרו לכם כמו ארוחת צהרים עם חבר, אתגר בעבודה, משהו שקראתם או שראיתם ברחוב.
  • בחוויה שכוללת רגש: "מאד שימח אותי היום שסיימתי את הפרויקט בעבודה", "התעצבנתי מכך שנכבה לי המחשב באמצע מסמך חשוב והכל נמחק". אם נחלוק עם ילדינו חוויות כאלה, נוכל גם לספר להם איך התמודדנו, מה עזר לנו להירגע ולהעביר להם לא רק רגשות, אלא גם דרכי התמודדות.
  • בהתייעצות: התייעצו עם הילדים בדברים הקשורים בכם, למשל: "מה לדעתך מתאים לי יותר, הצעיף הסגול או הכחול?"
  • בתיווך המציאות: הכינו את הילדים מראש לדברים שעומדים לקרות כדי לייצר ודאות, למשל: "היום סבתא תאסוף אותך מהגן, אח"כ תלכו לגינה ואני אצטרף אליכם"

צילם: רפי דלויה

צילם: רפי דלויה

תגובה מעודדת שיתוף – האופן שבו נגיב לחוויות של הילדים שלנו, ישפיע על החשק שלהם לשתף אותנו בפעם הבאה. כדי לעודד שיתוף מצדם, כדאי להימנע מתגובה ביקורתית הכוללת תיקונים והערות. לא מומלץ גם להגיב בחרדה או להציע מיד להציל את המצב. כדאי גם להימנע מלהצדיק מיד את הצד השני, למשל חבר שעמו התווכח הילד. מומלץ, כמובן, שלא לזלזל בחוויה ששותפה איתנו. תגובות בסגנון "מה אתה עושה מזה סיפור?" לא יעודדו את הילדים לספר לנו שוב מה עובר עליהם.

אז מה כן כדאי לעשות? לכבד את עצם השיתוף – להבין, להיות אמפתיים. זה מה שעושה את ההבדל בין להיות עם מישהו לבין להיות מולו. כדאי להתפנות לילדינו, להקשיב להם באמת בגובה העיניים ובעניין. מומלץ למצוא זמן קבוע לשיתוף, למשל במהלך ארוחת הערב, וגם זמן "על הדרך", למשל בתור בסופר.

חשוב לא לשכוח ליהנות – הרי באנו לשתף ולהשתתף בחיי האהובים עלינו ביותר. העובדה שאנחנו כתובת עבורם, היא לב היחסים. והדרך ללב הזה לא מתחילה בוועדת חקירה בסגנון "איך היה בגן" ולא מסתיימת בתשובה קצרצרה כמו: "כיף"

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של yes עם מי לגדול

תגיות:

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *