המתים המהלכים: בתוך האפלה

הפרק השבועי של "המתים המהלכים" היה עמוק ומשובח – דוד צרפתי מנתח (היזהרו מספויילרים!)

אפלה היא מרכיב בלתי נפרד מהמתים המהלכים ובפרק האחרון האפלה נעמדנ במרכז הפרק כדי לשאול את הדמויות – האם אנחנו אותם האנשים שהיינו? האם נתנו למצב הזה להשפיע עלינו? איך השתננו? האם עדיין קיים טוב ורע? זה היה פרק מעניין לא רק בגלל שהוא נתן פוקוס נחוץ למגי ובעיקר לקרול, אלא בגלל שהוא באמת חקר את ההשפעות הפסיכולוגיות של אפוקליפסת הזומבים על חייהן של הדמויות והעלה נושאים שכבר נדמה שמובנים מאליהם.

כבר אמרנו שהעונה הזאת מנסה להמציא את הסדרה מחדש ומה עוד אפשר להגיד? עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. הפעם מישהו שם קלט שלשורדים שלנו, אף פעם לא היה את הזמן לעצור הכל ולחשוב על מה שקורה להן. תמיד יש משבר, תמיד יש מתקפה, תמיד צריך לחפש את המקום הבא. ופתאום משום מקום, מגי וקרול כלואות בחדר קטן וצריכות להתמודד עם מה שנשאר להן – הן עצמן.

המתים המהלכים

לפני הכל, צריך לדבר על מליסה מקברייד. מליסה פאקינג מקברייד היא מזמן פייבוריטית הבלוג שמצליחה להפתיע בכל פעם מחדש עם הבחירות הנועזות שהיא עושה עם קרול. קשה להאמין שזו אותה קרול שהייתה אישה מוכה בעונה הראשונה, שאיבדה את ביתה היחידה בעונה השנייה ושמאז כבר הספיקה להרוג ילדים, להיות מנודה, להעיף את הגג כשפוצצה את טרמינוס לכל הרוחות ולתכנן מהפכה באלכסנדריה.

קרול היא אחת הדמויות הכי מעניינות בסדרה דווקא בגלל שהיא פועלת בדרך כלל בשתיקה. ופתאום בפרק המיוחד הזה, שמתרכז כמעט בלעדית בה, היא מוכרחה לשבת. מדובר באובדן שליטה מוחלט וזו הפעם הראשונה שאנחנו רואים אותה נשברת בצורה כל כך קשה (גם אם חלק מזה זה הצגה לשוביה). אז אמנם המתים המהלכים לא מזוהה על ידי האמי או גלובוס הזהב בעונות הפרסים, אבל אין ספק שמליסה מקברייד נתנה את כל מה שיש לה הפרק כדי לתת את ההופעה הכי מרשימה שהייתה לה אי פעם.

 

לא רק קרול הייתה במרכז הפרק. פולה (אלישיה וויט, חבל שלא נשארת עוד!) הייתה על המוקד לא פחות. בסצינה הכי חשובה של הפרק היא שואלת את קרול "אתם חושבים שאתם מהטובים, נכון?" ופתאום ברגע אחד היא מצליחה לערער את תפיסת העולם – לא רק של הדמויות, אבל גם שלנו. פתאום לא כל כך קל להריע מהיציע ואנחנו צריכים לשאול – האם טעינו? בעד מי אנחנו צריכים להיות?

https://www.youtube.com/watch?v=dmtZZGs5Y_o

המתים המהלכים תמיד מעוניינת לדון בשאלת הטוב והרע, והיא עושה את זה היטב לאורך הסדרה כולה. בעזרת שתי הנשים האחרות נהיה קל יותר להבין שכבר אין גבולות בין טובים לרעים, ובטח שלא בין בני אדם לבין זומבים. מולי מעבירה את המסר בצורה הכי חזקה כשהיא מודה בפני קרול שהיא מתה מהלכת ומראה את המטפחת מלאת הדם שלה. האפילה מזמן השתלטה על הדמויות, וככל שהגבולות הטשטשטו כך גם הקושי שלהן לקחת אחריות על המעשים שלהן. מוות הוא במילא ברירת מחדל. וזו השאלה שהפרק שואף לענות עליה בפני הצופים: מי הם המתים המהלכים? הזומבים? או שאולי בעצם, אלו בני האדם שמנסים לשרוד רק עוד קצת לפני שגם הם נעלמים.

נקודות נוספות:

  • אמונה היא גם מרכיב חשוב בסדרה, אבל הפרק הזה מציע שאנחנו היחידים שאחראים לגורלנו.
  • מגי בהיריון – האם תהיה קפיצת זמן בסדרה? כמה עונות זה יימשך?
  • תשאפו להיות פולי קפה! (נאום מעולה של פולה, לא?)
  • קרול ומגי צריכות ספינאוף משלהן שייקרא "שיישרף לך".

"המתים המהלכים", כל יום שני 05:00, 22:00 ב-yesOh וב-yesVOD

בואו לדבר על זה בדף הפייסבוק של הערוץ

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *