"ווסטוורלד": בין פנטזיה לסיוט

הפקת הענק של HBO יצאה לדרך עם פרק פילוסופי שהניח את התשתית ליצירה שמבטיחה להיות מורכבת ומסעירה. גואל פינטו צפה בו ומסכם

ב-1973 ביים מייקל קרייטון, סופר ותסריטאי שהתמחה במדע בדיוני ואחראי על יצירות כמו ״פארק היורה״,  סרט מדע בדיוני, בכיכובם של יול ברינר וג׳יימס ברולין, שבמרכזו פארק שעשועים בו אורחים עשירים יכולים לממש את כל הפנטזיות המיניות והרצחניות שבתוכם, מבלי לשלם את המחיר למוסר האנושי. לסרט הוא קרא ״ווסטוורלד״. 40 שנה אחרי החלו ג׳ונתן נולאן, שיחד עם אחיו כתב את  ״יוקרה״ ו״האביר האפל״, וג׳יי ג׳יי אברהמס, שיצר את ״אבודים״, לעבוד על סדרת טלוויזיה שנשענת על עולמו של קרייטון אך מביאה אותו לשיאים שהטלוויזיה מתגאה בהם בשנים האחרונות.

הבסיס נשמע פשוט: מיליונרים מוסעים ברכבות אל פארק שעשועים בעל שטח ענק המדמה את המערב-הפרוע, שם הם יכולים לעשות כטוב ליבם, להשתובב, להנות, לשכב עם נשים יפות, ולהרוג, הכל כמיטב המסורת, ובלי לשלם מחיר. הסיבה שהם יכולים לעשות את זה היא כי דיירי הפארק אינם בני אדם אלא רובוטים הפועלים, תחת ניצוח מנהל הפארק, על פי  מאה תרחישי עלילה אפשריים, וכל מהותם, בסיס יצירתם, נועדה להנאת באי הפארק. סדרות הטלוויזיה עסקו בשנים האחרונות יותר ויותר במה שנראה לנו כי יהיה פני העתיד: תפקידם של רובוטים בחיינו, והפחד כי יום אחד הם יקומו עלינו וינצחו אותנו. ובדיוק על התקווה הזאת  והפחד הזה נעה הסדרה: מצד אחד הרצון שלנו כבני אדם לשפר את חיינו על ידי שימוש בטכנולוגיה ומצד שני הפחד שלנו שזה יתנקם בנו.

via GIPHY

סרטו של קלייטון – שהיה בסיסי יותר ברבדים שהציג, ושימש לא יותר מבסיס לעלילת פארק-שעשועים אחר שיצר: ״פארק היורה״ – סופר מנקודת מבטם של בני האדם שתקועים בפארק והופכים לקורבנות של הרובוטים שמתעלים עליהם ונוקמים בהם את נקמתם. לעומת זאת ״ווסטוורלד״, הסדרה, מספרת את סיפור המעשה דווקא מנקודת מבטם של הרובוטים. ומה שעוד יותר מעניין, שממציא הפארק, ומי שמשמש למעשה כ-אל הבורא, הטוב, והמעניש, של היצורים הטכנולוגיים החיים בפארק, הרגיש כל כך חופשי לשחק את אלוהים, שמרגע פתיחת הפרק הראשון בסדרה אנו רואים כי הוא העניק לרובוטים איזשהי מידה של מודעות: הם בטוחים שהם אחראים על גורלם, שהם חיים את החיים שהם רוצים וצריכים, ושהעולם בו הם חיים, הוא העולם האמיתי, והיחיד. נקודה זו כה מרכזית בעלילה שדווקא תמונה אחת פשוטה, תמונת סטילס שמוצא אחד הרובוטים בין החולות בשטח האדמה שבה הוא חי, ובו אשה מצולמת על רקע עיר אורבנית, שאינה דומה לשום דבר שהוא מכיר, משנה את התודעה שלו לחלוטין, ויוצרת תגובת שרשרת שתשנה את הכל עבור כולם.

פרק הפתיחה אינו עושה חיים קלים עבור הצופים. הוא אמנם מרהיב במראה שלו, והשחקנים שבו,  מאנתוני הופקינס, דרך אד האריס, ועד סידסה קנודסן שאנו מכירים כבירגיטה, ראש  ממשלת דנמרק האהובה מ״בורגן״, מגלמים כהרגלם דמויות שקשה להוריד מהן את העיניים, אבל זהו פרק פתיחה שמשמש יותר מכל כבסיס לסדרה כולה, וככזה הוא נע בין אמת לבדיה, בין בני אדם לרובוטים, ובעיקר בין סך כל הפנטזיות של המין האנושי לסך כל הסיוטים שלו.  ומה שבטוח שבסיומו לא תוכלו שלא לתהות: האם אנחנו באמת זקוקים לכל השדרוגים האלה, בכל המכשירים, והמסכים, שקיימים ברשותינו. האם הנוחות שלנו, האם הצורך האנושי שלנו לכבוש עוד פסגות, שווה את הסיכוי, או הסיכון, ששדרוג אחד נוסף, ישנה לחלוטין את חיינו?

"ווסטוורלד", בימי שני ב-04:00 וב-22:00 ב-yesOH וב-yesVOD
בואו לדבר על זה בדף הפייסבוק של yesOH

תגיות:

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *