"מת על הבמה": החיים זה לא צחוק

דוקרת, מצחיקה, מרגשת – בעונה השנייה שלה הצליחה הדרמה של showtime להגשים את הציפיות שניתלו בה. גבע קרא עוז ממליץ לכם לתת לה צ'אנס

כשהעונה הראשונה של "מת על הבמה" הסתיימה, התחושה הכללית הייתה שזו סדרה עם המון פוטנציאל, שעדין לא התממש. רשת Showtime התלבטה מה לעשות איתה, שכן הרייטינג היה דליל, והציפיות הגבוהות ממנה לא התממשו בפועל. הם החליטו לבקש מהיוצרים להכין דראפט לעונה השניה, ובהתאם לאיכותו, תתקבל ההחלטה אם לתת לה להמשיך לרוץ. היוצרים, שכיוונו מלכתחילה לסדרת איכות ברמה הגבוהה ביותר, בנוסח "מד מן", ולחצו יותר מדי חזק על גז התסריט (הפרק הראשון כלל טעות תסריטאית שפגמה קשות בעונה), לקחו את הצ'אנס בשתי ידיים. התסריט חודד, דמויות חדשות נוספו, מינון הסקס/סמים חוזק – והעונה השניה יצאה לדרך.

התוצאה מרהיבה. 10 פרקי הסדרה הפכו אותה למועמדת מצויינת לתואר "הסדרה הטובה ביותר שאתם לא רואים". בקרב מכורי הטלוויזיה התחיל בהדרגה דיבור עליה, ויותר ויותר אנשים הצטרפו לקהל הצופים. הרייטינג שלה בארה"ב עדיין לא מרשים, אבל היא הצליחה להפוך לסדרת איכות, מהסוג שנדיר לראות גם כיום, בעידן השפע הטלוויזיוני.

הסדרה, למי שלא מכיר, עוסקת בקהילת הסטנד אפ של לוס אנג'לס של שנות השבעים, ומבוססת באופן חופשי על דמויות אמיתיות. היא מתווספת לשורה ארוכה של סדרות שעסקו בנושא – מסיינפלד, דרך לואי ועד קראשינג, אבל בניגוד להן – היא לא מתמקדת בדמות אחת, ויש לה כ-10 גיבורים בעלי נפח זהה. זה מקשה כמובן על הצופה, שצריך להשקיע לא מעט זמן כדי להתחבר לדמויות. זה גם קצת בעייתי, מפני שיש פער ניכר ברמת השחקנים (חלקם, ובעיקר מליסה ליאו הזכורה לטוב מ"רצח באדום לשחור" ובראד ג'ארט, פשוט נפלאים, ולעומתם כמה מהאחרים, נראים קצת חיוורים). אבל – הבחירה האמיצה הזו מצליחה להפוך את הסדרה ליותר מעוד דיוקן אישי של הסטנד אפיסט הסובל, שיש פער עצום בין חייו האישים לבין חייו על הבמה.

ברגעיה הטובים של הסידרה, ויש לא מעט כאלה, הדיוקן הקבוצתי שהיא מציגה – מצליח להציף כמה מהדילמות העמוקות שאפיינו את ארה"ב באמצע שנות השבעים, דילמות שחלקן מלווה את ארה"ב עד היום: המתיחות הגזעית בין שחורים ללבנים, האפליה הבוטה של נשים, פצעי המלחמות, הערבוב בין עסקים למאפיה  וכו'. העובדה שכולן באות לידי ביטוי עז בתוך הקהילה שאמורה להיות הכי חופשיה, משוחררת וליברלית – בלב הוליווד – חושפת את הריקבון העמוק שנמצא בתוכה, ריקבון ששורשיו נולדו בהתפוררות של הסיקסטיז, הואץ באייטיז, ופירותיו מלווים אותנו  עד היום.

"מת על הבמה" מחכה לכם עכשיו ב-yes BINGE

 

 

תגיות:

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *