"ריקוד מלחמה": המסע אל החלום של סימון

הסרט המרגש "ריקוד מלחמה" מביא את סיפורה של להקת ריקודים גרוזינים לילדים והכוריאוגרף יוצא הדופן שלה. הבמאית רויטל אורן-קלינסקי כותבת לנו בטור אישי על תהליך היצירה (בכורה, ד', 7.10, yes דוקו, yesVOD )

yes

כמו להיכנס אל ממלכה פלאית. להיכנס אל סטודיו כחלחל ולסגור את הדלת ואז מתעוררים אל תוך חלום. קבוצת ילדים קטנים לומדים צעדי מחול לצלילי מוזיקה סוחפת המלאה ברגש המשמחת את הנפש. ובהתחלה איני מכירה את אותם הילדים ואפילו את שמותיהם אינני יודעת ולכל ילד הפרצוף שלו ולכל ילד אופיו המיוחד.

ויש את הילדה היפה עם עיני האיילה, שכבר לומדת שנים בלהקה ומקבלת תמיד את תפקיד הסולנית ויש את הילד המצחיק שהוא קצת שובב אך בעיקר מפליא בצעדי הריקוד שלו והילד שלא הכי מקובל וקצת קשה לו לבטא את עצמו בדיבור, מה שלעיתים גורר ציחקוקים בקרב הילדים , ולכל ילד התכונות המיוחדות רק לו. ובתוך המארג הזה של חוטים בכל מיני צבעים , עומד לו יחידי ומורם (בגילו לפחות), הכוריאוגרף, סימון.

סימון, האחראי לכל יצירת המחול הנרקמת למול עינינו, מן הצד האחד רואה את עצמו כמורה קשוח וכמשמר תרבות גיאורגית עתיקה ומן הצד האחר אף הוא נמנה על שורות הילדים אותם הוא מלמד. מדליק את הקומפקט דיסק (שתמיד נתקע בהתחלה), מלמד את הצעד החדש, מדגים, הילדים מבצעים אחריו, דורש שיחזרו שוב ושוב על אותו הצעד, צועק כי הצעד עדיין לא נראה טוב מספיק כמו בדמיונו ומקלל את קללותיו הגרוזיניות, שאף – אחד אינו מבין מלבדו והנשמעות כבליל הברות מצחיקות.

ריקוד מלחמה

וכך המוזיקה הרועשת והד צעקותיו הרם הנישא בין כותלי המישכן לאומנויות בצירוף קול רקיעת רגליהם של הרקדנים יוצר תחושה של ממלכה מבודלת מן העולם החיצון והרציני כל–כך , ממלכה בה כולם עוסקים במחול.

הנה אני , עומדת בצד עם המצלמה, מתאמצת לצלם הכי יפה שאפשר, ניזהרת שלא לצלם את עצמי במראה הענקית החולשת על קיר שלם בסטודיו התכלכל, מנסה להכיר את האנשים הקטנים שמפליאים בצעדי הריקוד שלהם, מתפלאה מן הכישרונות, נסחפת כמותם עם המוזיקה המשלהבת את הגוף והנשמה , נבהלת די הרבה מצעקותיו של סימון (כן, גם עליי הוא צעק), אך גם פורצת בצחוק, המרעיד איתו את המצלמה והפריים והרי חייבים אנו הצלמים להחזיק את המצלמה בידיים יציבות ואסור שהפריים ירעד.

והצחוק הזה שלי הוא צחוק נדיר בתקופה הזו של חיי. השנה איבדתי את אבי בדמי – ימיו . מחוץ לכותלי אותו הסטודיו, אני כמעט וכל הזמן בוכה.  רשת הביטחון שניפרשה למרגלותיי באופן כה טבעי וניסתר, נרעדת ושוקעת, לא מבינה את העולם השונה, זה שאליו ניזרקתי בעל כורחי, למרות כל אמונתי ותפילותיי.

ריקוד מלחמה

אבל לרגעים, לכשעתיים ביום, פעמיים בשבוע למשך שנתיים ימים , האבל נשאר בחוץ. השמחה הנגלית לפני, מונעת מן היגון מלהיכנס אל נפשי. "בריקוד צריך להיות שמח" , אומר בחביבות סימון אל הילדים, מלמד אותם לחייך תוך כדי ריקוד, גם אבי היה אומר לי זאת. ובכלל לפעמים נראה שבין סימון לאבי ישנם הרבה נקודות דמיון. תנועות הגוף, הבעות הפנים , מילים רכות הפורצות ממעיינות של ענווה וצניעות המאפיינות את קהילת יהדות המזרח.

כך הווה של שמחה מלאה ביצירתיות ותמימות מתערבב לו עם הווה של צער עמוק וכעס חסר–אונים, נדגמים אל מחשב העריכה, קוראים לי לספר אותם, את הסיפור על החלום של סימון להקים להקה מפורסמת, להקה של ילדים טובים שצריכים ללמוד לעמוד על האצבעות ולרקוד.

"ריקוד מלחמה" ישודר בבכורה: יום רביעי, 7.10, 21:00, ב-yes דוקו וב-yesVOD. להקלטה

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של yes דוקו

תגיות:

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *