"אפילו דקה": מבצע אבא

אביו של אמיר סטולר עזב את הארץ ומשפחתו אחרי שהסתבך בחובות. 12 שנים לאחר מכן, אמיר החל לצלם על זה סרט – וכותב על התהליך בטור אישי. "אפילו דקה", בכורה, שלישי 21:00, yes דוקו ו-yesVOD.

yes

אבא שלי עבד בשדה התעופה בשנת 2000, קצת לפני שברח מהארץ. הייתי ילד בן 13, בן לגרושים טריים. כשהייתי מגיע לבקר אותו בעבודה, הוא היה קונה לי פיצה לארוחת צהריים עם התלושים שהיה מקבל. הייתי רגיל להיות בטרמינל הישן, אבל תמיד בתור מבקר, אף פעם לא כממתין לטיסה.
בשנותיי הבוגרות ניסיתי להסתכל אחורה ולהיזכר ברגע שבו עזב. האם הייתי שם בשדה התעופה ואמרתי לו שלום? או שבכלל לא ידעתי שזה קורה. האם האימג' שחקוק במעומעם בראשי, של אדם העולה במדרגות הנעות של טרמינל 1, הוא אמיתי? או שאלו שברי תמונות, זיכרונות וקטעים מ"אבא גנוב" שערבבתי לעצמי במוח כדי לנסות להיזכר ברגע שלא באמת התרחש.
כמו ב"וואלס עם באשיר", החלטתי שהדרך הכי טובה להתמודד עם זיכרון מודחק, היא כמובן לעשות מזה סרט. התחלתי לצלם בלי לדעת בדיוק מה אני עושה, רק עם המחשבה שיש לי אבא דו מימדי, שנמצא רק על מסך המחשב שלי פעם בשבוע וזיכרון אחד מעומעם ומתעתע. ובעזרת שניהם אני רוצה לספר את הסיפור שלי. קצת אחרי שהתחלתי לצלם, אחי הגדול רוני התארס. סרט ההיזכרות הנוסטלגי/ארכיאולוגי שלי, הפך מהר מאוד למלחמה ביורוקרטית עכשווית כדי לאפשר את הגעתו של אבא לחתונה.

afilu-daka_poster_03_preview
החובות שאבא השאיר מאחוריו אחרי שהחברה שלו קרסה ופשטה רגל, תפחו עם השנים ממאות אלפי שקלים לעשרות מיליונים. פתאום מצאתי את עצמי מתרוצץ בין משרדי הוצאה לפועל ועורכי דין. הסיפור קיבל תפנית נוספת, כשמצאתי אהבה. אבל כמו הקשר שלי עם אבא, גם כאן זה היה חייב להיות "קומפליקייטד"; והתחלתי מערכת יחסים "לונג דיסטנסית" עם בחור שוודי בשם ויקטור, שגם הוא, מעבר לים.
שלוש השנים בהן עבדתי על הסרט היו חוויה מטלטלת ומעצימה, מעין טיפול פסיכולוגי שאף פעם לא עשיתי. השלמתי את החלקים החסרים בפאזל הזיכרון שלי; ודיברתי לראשונה על טראומת העזיבה עם המשפחה. אבל רק לאחר סיום הסרט הבנתי באמת מהו התהליך שעברתי, בסופו ההבנה שאני כבר לא אותו ילד בן 13 שרוצה את אבא שלו. את העבר כבר לא אוכל לשנות, אבל את התמונה שנמחקה לי מהזיכרון, השלמתי בסרט בן 46 דקות שאיתו סגרתי מעגל.

"אפילו דקה" ישודר בבכורה: יום שלישי 25.10 בשעה 21:00 ב-yes דוקו וב-yesVOD.

הצטרפו לעמוד של yes דוקו בפייסבוק 

תגיות:

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *