"להסיר את הפאה": הסיפור שמאחורי הסרט

רחל אליצור, יוצרת הדוקו המרגש ששודר השבוע בבכורה, מספרת על תהליך היצירה, האתגרים והתובנות

yes

למדתי קולנוע בבית ספר מעלה במגמת תסריטאות. מיד כשסיימתי התחלתי לפתח את הסרט הדוקומנטרי "להסיר את הפאה", כשעוד הייתי נשואה וחבשתי פאה. זה התחיל במיזם ליוצרים חרדים של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה. בהתחלה חשבתי שזה יהיה משהו מאד קטן ושונה, אך במשך ארבע שנים זה הלך וגדל והפך להיות פיצ'ר דוקומנטרי שהפאה בו היא רק תירוץ להיכנס לעולמן של נשים חרדיות.

הרעיון נולד בגלל שהתחלתי לשאול כל מיני שאלות על הפאה. מדוע אני חובשת אותה? האם היא מסמלת את זה שאני נשואה ושגברים אחרים לא יכולים כביכול 'להתחיל' איתי. האם זה עניין של צניעות ואם כן, למה רווקות לא שמות כיסוי ראש? ראיתי כתבה אחד האתרים וחשבתי שזה לא סתם אייטם זמני, זה נושא לסרט והתחלתי לעשות תחקיר, לצלם קצת והיה איזה רגע שהבנתי שנולד סיפור, בד בבד עם הגירושים שלי כשפאה הפכה להיות קונפליקט מהותי.

האתגר הגדול הוא להכניס מצלמה אל תוך העולם החרדי, לערים חרדיות, למשפחות ובעיקר להורים. יום אחד צילמנו במאה שערים ופשוט חטפנו אבנים. חסמו לנו את הרכב כדי שלא נוכל לצאת. זה לא היה נעים, אבל בגלל שאני באה מהעולם הזה אני מבינה את החשש שלהם ששתי נשים מצלמות את הרחובות הצרים והעמוסים של יושבי השכונה וזו מעין חדירה לפרטיות. זה גם אקשן בשבילם.

יש הרבה תגובות. רובן טובות ומרגשות. יחסי הורים וילדים זה אוניברסלי והסיטואציות ביני לבין הוריי פותחות להרבה אנשים את הראש, לא משנה מאיזה מגזר. בהחלט יש אנשים מהחברה שלי שקשה להם עם הנושא של הסרט (להסיר פאה) ושבכלל עשיתי על זה סרט,

"להסיר את הפאה", עכשיו ב-yes VOD

תגיות:

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *