"מדינת ישראל נגד אירית ואשר": הסיפור שמאחורי הסרט

כשהודיעו לאירית (52) ואשר (55) שבנם עמרי בן ה-25, קצין בחיל הים, נהרג בתאונה בצבא, אירית באינסטינקט של אימא, ביקשה לשאוב את זרעו. במשך למעלה מארבע שנים מלווה הבמאית שירלי ברקוביץ' ("שקרים בארון") את בני הזוג בתהליך המשפטי הארוך והמפותל. לקראת שידור הבכורה (רביעי, 21:00, yes דוקו וב-yesVOD) היא כתבה לנו טור אישי על תהליך היצירה

yes

מפגש מיקרי, בעמותה של הורים שכולים שהתנדבתי בה, הוליד את הסרט. זהו סיפור יוצא דופן על זוג הורים ששאבו זרע מבנם המת (סר"ן עמרי שחר שנהרג בתאונת דרכים) ומעוניינים להוליד באמצעות אם פונדקאית ותורמת ביצית ילד מזרעו ולגדלו בביתם כבנם. המדינה, שלא רצתה שדרישה כזו תהפוך לתקדים עולמי, התנגדה, והזוג יצא למאבק משפטי של כמעט 4 שנים.

אחרי הפגישה המקרית דרך עמותת "אור למשפחות", הבנתי שבני הזוג הם חד פעמיים. הבקשה שלהם לשאוב זרע, שבשנת 2013 הייתה נחשבת להזויה, הזוגיות הנפלאה שלהם, בדיחות הקרש של אשר האב, גרמו לי להבין שזה הולך להיות מעניין. כעבור שבועיים מצאתי את עצמי בתוך הרכב שלהם נוסעת ביחד איתם ועם שתי הבנות שלהם לאילת. התחלתי להבין שמאחורי הקלעים של שכול כמו זה, עוד לא ראיתי בשום מקום בטלוויזיה.

משפחת שחר בורחת בחגים מהבית כי היא לא מסוגלת לשבת מסביב לשולחן החג בלי הבן שלהם. הפעם אני נתקעתי להם עם המצלמה שלי בשביל לתעד את הוויכוחים, את ההתפייסויות ואת היום יום של אנשים שהגיעו הכי קרוב לאיבוד הדעת שאפשר, אחרי שבישרו להם את הבשורה הכי קשה שיכול אדם לקבל בחייו. בחדר במלון, אחרי ריב סוער, הם נכנסים למיטה, אירית מכבה את האור והמיקרופון הקטן שלי נשאר על הפיג'מה שלה, הם  ממשיכים לדבר בחושך, ואני לא עוצרת את ההקלטה.

אשר שאל: "את רוצה לעשות סקס"?

אירית: "אני לא רוצה, תשתוק, אני לא אוהבת סקס"

אשר צוחק: "את כבר שנתיים לא אוהבת סקס"

אירית: "מאז שהבן שלי הלך, סקס לא מעניין אותי"

אשר: "אז אני הולך לישון עכשיו עם חבר"… צוחק

אירית צוחקת: 'אנחנו ידידים טובים"…

אירית לא נכנסה לחדר של עמרי מאז מותו. במשך שנתיים הכל נשאר בחדר בדיוק כפי שהיה כשהוא עזב אותו בפעם האחרונה. כשבאחד הימים קיבלתי טלפון מאירית שהיא עומדת להיכנס לחדר, עזבתי הכל וטסתי לכפר סבא. הירידה במדרגות החדר הייתה נוראית, היא נישקה את מברשת השיניים שנשארה שם בדיוק כפי שעומרי השאיר אותה וצרחה לתוך הכרית שלו. "הכל קפא", המילים המצמררות האלו קיבלו משמעות חיה בשבילי. צריך לפעמים לא להיות מסוגל לחשוב כשעושים סרט, אם חושבים יותר מדי זה מפריע לצילום, צריך פשוט לצלם. לא פעם ישנם רגעים מביכים עבורי, כמישהי שיודעת שהיא מתעדת כאב נוראי של אחרים, למה הצלחה של סרט חייבת לבוא על חשבון עצב של מישהו אחר?. אלו הצמתים שמציגים כיצד המתועדים מתמודדים עם הכאב והפחדים ומתגברים עליהם. זה כל כך אינטימי ואישי ואני והמצלמה שלי נמצאים שם.

לצד תיאור החיים של בני הזוג לאחר אבדן בנם, הסרט מציג סוגיה משפטית מורכבת שמעלה שאלה מרתקת: האם זה מוסרי לשאוב זרע מאנשים שמתו כדי ליצור דור המשך? אירית, גיבורת הסרט, אומרת: "אחרי צוק איתן התקשרו אלי 7 אימהות שאמרו לי שחבל שלא הכירו את הסיפור שלי קודם כי הן גם היו שואבות, בואו נתקדם, המדע מאפשר, אז למה לא לתת לנו להשתמש בזה כדי לאפשר המשכיות משפחתית"?. הם יודעים לבקש ממך לקחת ולחתוך את הבן שלך לחתיכות, אז למה לא זרע? גם פרופסור אסא כשר בדיון על חוק ההמשכיות בכנסת אומר לצד חברי כנסת שתומכים במהלך "כשאנחנו מחליטים לא לעשות כלום, אנחנו גם מתערבים בחיי המת, לשבת באפס מעשה פירושו לגרום לכך שלא יהיו לו ילדים".

מעבר לשאלות המדעיות/פילוסופיות/מוסריות שהסרט מעלה, הוא מאפשר להבין איך הולכים לישון הורים שכולים ואיך הם קמים בבוקר, מי הופכים להיות החברים שלהם ואיך אפשר לחתן את הבת שלך כשזיכרון הבן המת לא מפסיק לרדוף אותך. החברה הישראלית לא מסוגלת להכיל שכול, אנחנו מחבקים את המשפחות האלו יום יומיים בשנה וזהו, המסמך הזה הוא אפשרות לנסות להרגיש לעומק מה עובר על האנשים שחוו את האבדן הנורא הזה, כשבסרט הזה, בניגוד לסרטי זיכרון שאנו מכירים המתרכזים במי שמת, בחרתי להתרכז במי שנשאר חי וביצירת חיים. הסיפור הזה מסופר באמצעות זוג מיוחד, אירית ואשר, שאם היה את פרס ישראל בזוגיות, אני בטוחה שהם היו זוכים בו, זוג שיודע לצחוק על עצמו, להיות עצוב ביחד, לכעוס וגם לאפשר לאי הסכמות להיות, אבל יותר מכל לאהוב אחד את השני בצורה שאני לא הכרתי. לצד שתי בנותיהם, התוכי המדבר שלהם, הכלב, החתול ,הצב ובדיחות הקרש , הם מצליחים בתוך כמעט 70 דקות לצחוק ולבכות ושוב פעם לצחוק ושוב לבכות.

מדינת ישראל נגד "אירית ואשר", בכורה יום רביעי 18.10 וב-yesVOD

תגיות:

תגובות

תגובה אחת ל“"מדינת ישראל נגד אירית ואשר": הסיפור שמאחורי הסרט

  1.  ראיתי כעת את הסרט ב vod . זכיתי להיחשף לסרט , זכיתי להכיר את משפחת שחר , זכיתי להכיר ולו במעט את סרן עמרי שחר וברור מאוד עד כמה האבידה הזו קשה .
    זהו סרט חובה לכל אדם בישראל . זהו סרט מדהים המתאר בית ישראלי ציוני שאוהב את המדינה שלפעמים בסרט נדמה כי המדינה לא נוהגת בהם בהגינות וגורמת לצער מיותר .

    אם קיבלנו מצב שבו ילדים גדלים לזוגות מהקהילה , משפחת שחר מסוגלת לגדל ילד של עמרי בהצלחה רבה .

    המקרה לא צריך להוות תקדים וכל מקרה יבחן לגופו בעתיד .

    ממליץ מאוד לראות את הסרט המרגש ולהכיר את המקרה ואת האנשים .

    למשפחת שחר היקרה , אני מצדיע לכם על פועלכם בכלל למען המדינה ועל הדרך והגישה למרות התוצאה הלא פשוטה .

    זהו סרט מיוחד שלא דומה לאחר ועל כן כדאי מאוד לצפות בו כי הוא שיעור מדהים לנו כחברה .

    סרן עמרי שחר , יהי זכרך ברוך .

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *