אושפיזין כל השנה – איך ללמד את הילדים לארח ולהתארח?

לרגל חג הסוכות מגישה דליה אילת, מנחת הורים במכון אדלר, עצות שיעזור לכם ולקטנים שלכם לצלוח בשלום את הפליי-דייט הבא

כל חג אצלנו, בארץ, הוא סיבה למסיבה. סוכות הוא אחד החגים היחידים, שאין בהם דגש על האוכל המסורתי, אלא דווקא על הכנסת האורחים עצמה – "האושפיזין" ומצווה נוספת: "ושמחת בחגך", גם אורחים וגם שימחה, שילוב נפלא. זוהי הזדמנות להתבונן על מפגשי הילדים, המארחים והמתארחים, ועל השמחה או על "אי השמחה" המתלווה לאירוע. יש "בליינד דייט", "פליי דייט", "ספיד דייט", האם יש "פאן דייט"?

איור: דליה אילת
איור: דליה אילת

מי קובע? בגילאים הצעירים, אנחנו רוצים לפתוח בפניהם את עולם החברות, ואנו יוזמים, קובעים, מארחים ומתארחים ביחד איתם. לפעמים, אנחנו עלולים לתפוס יותר מידי יוזמה ולקבוע עם חברה שהילדה כלל לא מעוניינת בחברתה, רק כי לנו נחמד עם ההורה שלה, או שהיא נראית לנו מתאימה. אז עם הזמן, כדאי להעביר להם את השרביט. להישאר כמעודדים חיצוניים: "תרצי להיפגש עם חברה אחרי הגן? עם מי? שתבוא אליך? את רוצה ללכת אליה? וגם את זה כמה שיותר לשחרר לאחריותם.

שעה וחצי או שלוש שעות? בואו נדמיין: סיימתם יום עבודה, השעה חמש, הזמנתם את שירה שעובדת איתכם, לקפה. ישבה שעה, ואז שואלת האורחת: "אז מה יש לארוחת ערב? אפשר להתקלח פה? אוי, אבל אין לי בגדים להחלפה, לא נורא, אקח ממך….". הפנסיון המלא הזה, מתאים רק אם הוא לא מעיק עלינו, לפעמים אנחנו לא שמים לב שזה מעיק מרוב שרוצים לרצות את הילדים, או את ההורים שלהם, שבעצם, חתמנו איתם על חוזה לא כתוב, שאירוח כולל הכנה מלאה לשינה. בעיני, אחרי "יום עבודה" בגן מלא ילדים, גם ילדינו זקוקים לשקט, (גם אנחנו, מי ישמע), לזמן רגוע, לישיבה ביחד לארוחת ערב, להתכוננות לשינה מתוך רוגע, ולא ל"יאללה, החברה הלכה, למיטה מיד".

לחלוק או לא לחלוק? עוד משחק דמיון קצר: שירה, זו מקודם, תוך כדי הקפה, מחטטת לך בסלולרי, מבקשת לראות מה יש במגרות המטבח, פותחת את המקרר ולוקחת קרח. נחמד? לא בהכרח. אפשר לכבד את ילדינו כשקשה להם לחלוק משחקים. לתאם לפני הביקור, מה מתאים לך לשתף ומה תרצי לשים בארון כרגע.

להעיר או לא להעיר? אם הילד שלנו מתנהג לא יפה לחבר, או להפך, אפשר לגשר, אבל כדאי לשים לב איך. אצלי תמיד היה "עוגן" בטוח: שיקימו "מחנה", כמה כסאות וסדינים, כריות ופנסים, תמיד סידרו את העניינים. להציע רעיונות שאנחנו יודעים שיאהבו. פחות מומלץ להעיר מול החבר: "או שתחלוק, או שאיתי הולך" או היופי הבא: "אם תמשיכי להתנהג ככה, בסוף אף חברה לא תרצה לבוא אליך". בואו נניח לנבואות הזעם וננסה לשוחח עם ילדתנו, אחרי האירוח, אפילו למחרת. לשאול מה היא חושבת על המפגש, מה תעשה פעם הבאה כשלא יסתדרו, ולהזכיר זאת לפני המפגש הבא.

עצות נוספות מחכות לכם בספריית yes עם מי לגדול ב-yesVOD

בואו לדבר על זה בדף הפייסבוק!

תגובות