הימים הראשונים בגן – איך נתמודד עם קשיי ההסתגלות?

הימים הראשונים בגן החדש יכולים להיות לא פשוטים גם לילדים וגם להורים. לדליה אילת, מנחת הורים במכון אדלר, יש כמה עצות שיעזרו לכם

אז הנה, השבוע הראשון בגן כמעט מאחורינו. חלק מהילדים אולי מנופפים לשלום בחיוך ולחלקם עדיין קשה להיפרד והם לא רוצים להישאר שם. הקושי עלול להתבטא גם אחר כך, בבית, בהתעוררות בלילות, בחוסר רצון לאכול, בהצמדות אלינו, ההורים, בבכי רב מהרגיל, בכעס, זעף, הכל ביחד… אז מה לא יעזור לילדים אהובים שלנו להסתגל להתחלה החדשה, ומה דווקא כן?

לא יעזור

"נו כבר" לפרי שמבשיל על העץ: לכל אחד מאיתנו נדרש פרק זמן שונה כדי להתרגל למקום חדש וכל אחד מבטא זאת אחרת. אל תנסו לזרז תהליכים ותנו כבוד לקצב של הילד הפרטי שלכם. זכרו, אנחנו ממש ממש בהתחלה, כמה פעמים הוא התחיל מסגרת חדשה? כמה פעמים היה עליו להסתגל מהר למבוגר חדש שידאג לו, לחברים חדשים, נחמדים יותר או פחות, לאוכל אחר ממה שהתרגל בבית או בגן הקודם, לחוקים וכללים חדשים?

"די כבר" לדמעות שהתחילו לצאת: חשבו איך אתם מתייחסים לבכי – האם הוא בעיניכם משהו שצריך להפסיק וכמה שיותר מהר, או שלהוצאת הרגשות יש מקום לגיטימי בבית? האם אתם מוצאים את עצמכם כועסים על ילד שבוכה, או מנסים לשכנע אותו שאוטוטו יהיה לו כיף, רק שיתן קצת זמן?

via GIPHY

כן יעזור

סבלנות: כי גם אם הוא בוכה וגם אם קשה לה, זה לא אומר שהיא לא תסתגל בהמשך. שוחחו עמם, הבינו, היו אמפטיים לקושי, הזכירו מקומות שהתרגלה אליהם בעבר למרות ההתחלה הקשה, שתפו במקומות בהם אתם נאלצתם להיות סבלניים עד שהתאקלמתם.

פרשנות: האם נוכל לתת פרשנות חיובית לקשיים שעולים? קודם כל אפשר לשמוח מעצם זה שהילד שלנו מביא לידי ביטוי את העובדה שמשהו קשה לו. בין אם זה בבכי וחוסר רצון ללכת לגן, ובין אם זה בתגובה יותר רגרסיבית כמו להתעורר בלילה. כך אנחנו מבינים שיש קושי ויכולים לתת מענה. הילד שלנו צובר התמודדויות ולומד את כוחותיו. כן, גם בכי והבעת הקושי זו מיומנות חשובה שאין להקל בה ראש.

איור: דליה אילת

עצמאות נקודתית: נסו להיכנס לגן מבלי להחזיק על הידיים, שהילד "יביא" את עצמו ולא יהיה "מובא". ואם זה קשה, התייעצו איתו – האם יש משהו שיעזור לו להיכנס לגן בעצמו?

לא הכל קשה: אפשרו לו מקומות שבהם ירגיש בעל ערך, כדי שלא יודגשו רק הקשיים שלו, אלא גם במה חזק ומה ש"הולך לו בקלות". כמה משמח את סבתא כשאנחנו מתקשרים אליה, איך החיוך שלו תמיד עושה לי טוב בלב, כמה חשוב שעזר לי לפנות את הכלים מהמדיח וכמה חשוב שאתה מביע את מה שאתה מרגיש.

קשר טוב עם הגננת: שתפו את הגננת בקשיים שעלו בבית בעקבות הכניסה לגן, כדי לשמוע את דעתה ואיך היא חווה את הילד בגן ובעיקר, כדי שתכירו טוב יותר ותוכלו לסמוך עליה יותר ויותר.

משחקי דמיון: הציעו לילדים להתנסות בבית בטקס הפרידה שלכם, הפעם הילד יכול להיות האבא והאבא – הילד הנפרד או להפך. ופשוט תרגלו פרידה "על יבש". תרתי משמע 😉

לעודד על כל התקדמות קטנה, זה לא מובן מאליו.

רוצים עצות נוספות? היכנסו לספריית yes עם מי לגדול ב-yesVOD

מוזמנים גם לדף הפיייסבוק שלנו להורים

תגובות