איך מייצרים לכידות משפחתית?   

איך שומרים על לכידות משפחתית? דליה אילת, מנחת הורים במכון אדלר, עצות שיעזרו למשפחה שלכם להפוך ליחידה מגובשת שמעניקה לכל אחד מהחברים בה כוח

הוא התעצבן וצעק: "לא רוצה יותר את המשפחה הזו, אני שונא אתכם, אני הולך לחפש לי משפחה אחרת".  כולו בן ארבע וחצי וכבר מחפש את עצמו. איך לדעתכם הייתם מגיבים? כמה תגובות עוברות לי בראש:

1. "אין בעיה, לך, בוא נראה אם תמצא משפחה שתהיה מוכנה לקבל אותך"

2. "לעזור לך לארוז?"

3. "חמוד, אנחנו אף פעם לא נוותר עליך"

איזה מסר עובר לילד בכל אחת מהתגובות?

כל אחד מבני המשפחה, מדי פעם, מחפש את מקומו. כשנולדת אחות חדשה, כשעוברים דירה או עבודה, כשיש משבר, או סתם כשאמא כועסת כי נשפך השוקו.    האם אני שייך? האם רוצים אותי? האם רואים אותי? האם אני חשוב פה? אחד התפקידים המהותיים שלנו, ההורים, זה לתת תמיד תחושה שאתה שלנו, לא משנה מה. אנחנו משפחה מלוכדת וכולם מהווים חלק משמעותי בה.  ההבנה הזו, שכל פרט במשפחה הוא עולם ומלואו אבל כשכולנו ביחד – "השלם עולה על סך חלקיו", אווירת היחד המשפחתית, מאפשרת לתחושות של בטחון, רוגע ושקט נפשי לצמוח, נותנת כוח להתמודד עם הקשיים והאתגרים שה"בחוץ" מייצר.

h1

אז איך נחזק את הלכידות המשפחתית ? הנה כמה מחשבות בנושא:

1. אפשר להחזיר את הגלגל לאחור: אם כעסנו מאד, צעקנו ואחר כך התחרטנו שכך הגבנו, אפשר אחר כך, לעצור ולחשוב: אם אפשר היה לתסרט שוב את הסצינה הזו, איך היינו רוצים שתראה, איזה טקסט היינו כותבים לעצמנו, מה היינו עושים אחרת? ואם מצטערים על הדרך בה התנהלנו (צעקות, איומים, עונש) אפשר גם אחרי, לומר על זה משהו לילד: "כעסתי מאד כשנשברה הצנצנת, גם נבהלתי שאולי קרה לך משהו, ולכן הגבתי כך". המקום הזה, שחשוב לי להסביר, (טוב, לא תמיד, אל תתעצבנו), מחזק את התחושה שאכפת לנו איך כל אחד מרגיש אצלנו בבית ולא נשאיר דברים פתוחים לפרשנויות כמו "אף אחד לא אוהב אותי פה".

2. יצירת חוויות משותפות: תמונות משפחתיות תמיד מרגשות אותי, הביחד, צוחקים, מחובקים בדשא, מסתכלים בעיניים אחד של השני, ילד על הכתפיים של אבא, ילדה יושבת בחיק סבתא מקשיבה לסיפור. זה לא התמונה שעושה זאת, זה כל הסיפור שמאחוריה, יצירת החוויה המשותפת, הרגע בהווה שיהפוך לזיכרון מתוק בעתיד, של בילויים, טיולים, שירים, שיחות ואפילו צפייה משותפת בסדרה אהובה. שכולנו היינו חלק מהביחד.

3. לתת לכולם תחושה שצריך אותם פה – לנו ההורים, אין ספק בנחיצותנו. והילדים? כדי להרגיש חלק ממקום, עלי להרגיש גם שצריך אותי, שבלעדי אי אפשר. כשנמצא מקומות לאפשר לילדים להרגיש נחוצים, שאנחנו זקוקים להם, לחיבוק שלהם, לשיחה איתם, לעזרה שלהם, תתחזק תחושת השייכות והלכידות המשפחתית.

רוצים עצות נוספות? היכנסו ל-yes עם מי לגדול ב-yesVOD

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *